את משטח העבודה המערכת מזהה לפי סוג החומר ולא לפי עובי הלוח. בעבר הסימן היה דווקא העובי, וכל עוד המשטחים היו 28 ו-38 מ"מ הדבר התאים. עם הופעת המשטחים הדקים של 16, 18 ו-20 מ"מ ההתאמה נגמרה: לוח כזה נחשב ללוח שבבים רגיל.
שלוש שאלות שונות — שלוש רשימות שונות
ההשתייכות לקבוצת משטחי העבודה עונה לא על שאלה אחת אלא על שלוש, והתשובות אינן חופפות:
- האם מנוסר כמשטח — קיצוץ משלו וניסור לכיוון אחד. נכללים כאן כל המשטחים, גם הדקים, וכן ידיות שקועות ולוחות קיר.
- האם יש פוסטפורמינג — הקצה המקופל מלמטה. ידיות שקועות ולוחות קיר הוצאו מרשימה זו: פוסטפורמינג אין להם, אך בעבר הוא צויר בשרטוט ובתלת-ממד למרות שבמציאות אינו קיים.
- לפי איזה תעריף מנסרים. הידיות והלוחות הוצאו גם כאן: הניסור שלהם מחושב לפי עובי, כמו קודם.
הרשימות מנוהלות בנפרד במכוון. שתיים מהן חופפות כעת פריט בפריט, אך עונות על שאלות שונות: ברגע שיופיע משטח בלי פוסטפורמינג או לוח שיחליטו לתמחר כמשטח — הן ייפרדו.
מה זה אומר בפועל
- משטחים דקים של 16, 18 ו-20 מ"מ מטופלים כמו העבים: אותו קיצוץ, סרט קצה ושירותים.
- ידיות שקועות ולוחות קיר מנוסרים לפי כללי המשטח, אך בלי פוסטפורמינג ובלי תעריף הניסור של משטח.
- שירותי הניסור וציפוי הקצה מחויבים באופן חד-משמעי: החומר נופל לקבוצה אחת ולא לשתיים בבת אחת.
אם חומר מתנהג אחרת ממה שציפיתם, בדקו בקטלוג את הסוג שלו ולא את העובי.