לחריץ שני סוגים — פתוח וסגור. הם נבדלים בקצוות: חריץ פתוח עובר מקצה לקצה של החלק, חריץ סגור מסתיים בגופו, בלי להגיע לקצוות. הסוג נבחר בשדה «סוג החריץ (פתוח/סגור)».
השדה «סוג החריץ»
ברשימה הנפתחת שני ערכים — «פתוח» ו«סגור». כברירת מחדל מוצב הסוג שהחברה הגדירה כעיקרי בהגדרות הייצור. בעת החלפת הסוג, שדות התלויים בטופס מתאפסים, כדי שלא יישארו ערכים מהסוג האחר.
חריץ פתוח
חריץ פתוח עובר עד הסוף — מקצה אחד של החלק לאחר ויוצא לקצוות. הוא אינו דורש היסטים נוספים בקצוות: קצוות החלק עצמם משמשים כהתחלה וכסוף. זהו המקרה השכיח ביותר — חריץ לדופן אחורית של ארון או לתחתית מגירה, העובר לאורך כל הצד.
רק חריץ פתוח על הפן אפשר לשמור כתבנית (כפתור «צור תבנית» מתחת לטופס) — ראו מאמר «יצירת תבנית מטופס החריץ».
חריץ סגור
חריץ סגור מתחיל ומסתיים בתוך החלק, בלי לצאת לקצוות. משתמשים בו כשהחריץ לא צריך להיראות מהקצה — למשל על חלק גלוי. לחריץ סגור מופיעים בטופס שני שדות נוספים:
- «היסט מהקצה בתחילת החריץ» — באיזה מרחק מקצה החלק החריץ מתחיל;
- «היסט מהקצה בסוף החריץ» — באיזה מרחק מהקצה הנגדי החריץ מסתיים.
מתחת לכל שדה iFurn.pro מציג את הטווח המותר — מינימום ומקסימום, המחושבים לפי מידות החלק וצד החריץ. אם תזינו ערך מחוץ לטווח, השדה מודגש באדום, וחריץ כזה לא יישמר — זו הגנה מפני חריץ שאינו נכנס בחלק. את שני ההיסטים אפשר להזין כמספר או כנוסחה.
הלאה
ללא תלות בסוג, לחריץ צריך לציין צד, עומק ומיקום — ראו מאמר «צד, עומק ומיקום החריץ». רוחב החריץ מפורט במאמר «רוחב החריץ ועובי המסור».