המכונות שלי: פרמטרים, כלים ופוסט-פרוססור
המדור «המכונות שלי» בקבינט הייצור הוא המקום שבו אתם מתארים את הציוד שלכם: מה הוא עושה, באילו כלים הוא מצויד ובאיזה פוסט-פרוססור להכין עבורו תוכניות. בעבר הגדרות המכונה היו שייכות לחברה והנגר לא יכול היה לשנות אותן; כעת למכונה יש בעלים, ואת המכונות שלכם אתם מנהלים בעצמכם.
כל עוד אין מכונה משלכם
אם עדיין לא הוספתם מכונה, הקבינט מציג את מכונות החברה ומתריע: «כל עוד לא הוספה מכונה משלכם, התוכניות מחושבות לפי מכונות ברירת המחדל». זהו מצב עבודה תקין — התוכניות נוצרות, אך לפי פרמטרים זרים. ברגע שתתווסף מכונה משלכם, החישוב יעבור אליה.
עריכת הפרמטרים זמינה לאחר תשלום עבור קבינט הייצור. עד אז המדור פתוח לצפייה בלבד.
רשימת המכונות
בטבלה מוצגים מספר/מזהה, שם, סוג הציוד, פוסט-פרוססור, פרמטרים וסימון CNC דו-צדדי. בכל שורה יש „ערוך" (או „הצג", כשעריכה אינה זמינה) ו„מחק", ומעל הטבלה כפתור הוספה.
לשונית «מכונה»
מה המכונה עושה
נבחר תפקיד אחד: ניסור, הדבקת קנט או CNC. זה נעשה בכוונה במקום סדרת תיבות סימון עצמאיות: הייצוא לייצור ממיין ציוד לפי הכלל „קידוח או כרסום פירושו CNC, אחרת ניסור". מסור עם סימון „קידוח" היה נופל ממשימות הניסור.
פוסט-פרוססור
נבחר מהרשימה של התפקיד שלו והוא חובה. בלעדיו המכונה אינה נראית לשירות הכנת התוכניות ולא תיבנה עבורה תוכנית.
פרמטרים
לכל פרמטר יש הסבר — אין צורך לזכור בעל פה מה עושה כל הגדרה. העיקריים:
- דו-צדדית או אנכית. מכונה דו-צדדית מעבדת את החלק משני צדדיו והתוכנית אינה מתהפכת. בחד-צדדית פעולות הצד האחורי מחושבות בראי אל הצד הקדמי.
- מידות החלק. האורך המרבי והמזערי, הרוחב המרבי. לפי הרוחב גם נקבע אם מותר לסובב את החלק ב-90° כאשר הפעולות אינן נכנסות.
- כניסת הכרסום. או שנוספת לתוכנית כניסה מחוץ למתאר, או שהכרסום נכנס ויוצא בתוך החלק — ואז נקודות הגישה החיצוניות מוסרות.
- מספרי הכלים. אפשר לא לכתוב אותם בתוכנית אם המכונה בוחרת את הכרסום בעצמה.
- חריצי קצה. אם המכונה אינה מבצעת אותם, הם מחושבים לכרסום עליון לפי עובי החלק. הצד שבו חריץ קצה בלתי אפשרי מצוין בנפרד.
- מכונה מכובה אינה משתתפת בחישוב — לא מוכנות עבורה תוכניות.
לשונית «כלים»
הכלים שייכים למכונה, ולכן בתפריט הקבינט אין יותר פריט נפרד «כלים» — הם נערכים כאן. יש ארבעה סוגים:
- ליניארי — דיסק מסור שבו נחתכים חריצים. רוחב החתך שווה לרוחב החריץ, העומק המרבי מגביל את החיתוך; הצד הקדמי או האחורי מצוין בנפרד.
- עגול, קידוח עיוור — קוטר, עומק מרבי וצירים.
- עגול, קידוח מפולש — אותו הדבר.
- עגול, כרסום — מספר הכרסום, קוטר, מיקום (קדמי או אחורי, שמאלי או ימני), עומק במעבר אחד, עומק מרבי וסימון „ראשי". המספר נכנס לתוכנית כמספר הכלי, ולכן הוא חייב להיות שלם. הסימון „ראשי" אינו נוגע לבחירת הכלי אלא לכיוון החיתוך הראשי: שמאלי או ימני. הסימון אינו חובה: אם אין כרסום ראשי, המערכת בוחרת בעצמה את הכיוון השולט ומסמנת את הכרסום הגדול ביותר. בנוסף, לכרסום יש סימון „אינו משתתף בבחירת הכלי”: כרסום כזה נשאר פעיל, אך נבחר רק היכן שצוין במפורש. בכרסום הראשי אי אפשר לסמן זאת.
צירים
עבור מקדחים מצוינים צדי ההתקנה: קדמי, שמאלי, ימני, עליון, תחתון ואחורי. הם מוסתרים תחת סמל הצירים — בשורה נראים הנבחרים, והרשימה נפתחת בלחיצה. כך נעשה משום שלנגר יש שאלה אחת: מאילו צדדים מותקן המקדח הזה.
לפחות צד אחד הוא חובה: בלעדיו תוכנית הקידוח לא תגיע לשום מקום. את הזוגות „צד ומקדח" המערכת מרכיבה בעצמה.
מה נבדק בשמירה
- רוחב הכלי הליניארי וקוטר הכלי העגול גדולים מאפס;
- העומק המרבי גדול מאפס;
- למקדח מסומן לפחות ציר אחד;
- מספר הכרסום הוא מספר שלם ואסור שיחזור על עצמו במכונה זו.
לשונית «G-code»
למכונה עם פוסט-פרוססור G-code (דיאלקט NCStudio) יש בכרטיס לשונית שלישית — «G-code». בעבר ההגדרות האלה היו משותפות לכל החברה; כעת הן שייכות למכונה הספציפית, ולכל מכונה יכולה להיות ערכה משלה.
ארבע קבוצות שדות
- בסיסיות — דיאלקט הפוסט-פרוססור, יחידות מידה, נקודת האפס בציר Z (למעלה או למטה בחלק), כיוון ציר Z ומחזור הקידוח.
- קואורדינטות התחלה ו-safe height — גובה מעבר בטוח, X, Y, Z התחלתיים והזנה התחלתית.
- סיום התוכנית — השורה שבה התוכנית מסתיימת.
- מתקדמות — מישור העבודה, מצב הקואורדינטות, פיצוי הפרזה כברירת מחדל, מספר התוכנית ההתחלתי, פקודת החלפת כלי ופקודת סיום התוכנית.
לכל קבוצה יש רמז עם ערכי ייחוס מעשיים — ערכים טיפוסיים שאפשר לצאת מהם כשמכוונים מכונה בפעם הראשונה.
שדה ריק פירושו «ירושה»
הירושה היא בשלוש רמות: הערך נלקח מהמכונה; אם השדה במכונה ריק — מהגדרות החברה; ואם גם שם ריק — מערך הגיבוי של הפוסט-פרוססור. מלאו רק את מה ששונה במכונה הזו, את השאר השאירו ריק.
פרמטרי החיתוך נקבעים על הפרזה
מהירות הציר, ההזנה, הפעלת הסיבוב וכיוונו, אורך הכלי והקירור נקבעים לא במכונה אלא על הפרזה הספציפית בלשונית «כלים». למקדח אין שדות כאלה — את הפרזה לחור הפוסט-פרוססור בוחר בעצמו. המסור אינו משתתף ב-G-code.
מה הפוסט-פרוססור עושה בעצמו
- מחשב את פיצוי רדיוס הפרזה — המסלול מגיע למכונה כשהוא כבר מחושב מחדש.
- מפצל פעולות עמוקות למעברים לפי העומק שהוגדר על הכלי.
- בוחר פרזה לחור בפאה: הקוטר שלה חייב להיות קטן מהחור לפחות ב-2 מ"מ.
- אם הפרזה אינה נכנסת לקונטור צר או לכיס מלבני, נלקחת הגדולה המתאימה ביותר.
- כשחסרים נתונים מוצגת שגיאה ברורה במקום דילוג שקט על הפעולה.
אפשר לצפות בלשונית גם ללא תשלום עבור חשבון הייצור; שינוי ערכים אפשרי לאחר התשלום — עד אז כפתור השמירה אינו מוצג.