כשחומר לוחות נספר בלוחות שלמים, הלקוח משלם על הלוח כולו — גם אם חלקים עליו פחות ממה שהוא מכיל. את השארית השמישה של לוח כזה אפשר לתת ללקוח: לשם כך בשורת החומר יש מתג «שאריות ללקוח».
מתי זמין
המתג מופיע רק לחומרים הנספרים לפי לוחות או לפי חצאי לוח. בחישוב לפי שטח (מ"ר) הלקוח משלם רק על השטח בפועל של החלקים, ולכן אין שארית לחלוקה.
מה מוצג
לצד מוצגות השאריות השמישות של הלוח — מידותיהן וכמותן. כך רואים מה בדיוק יקבל הלקוח אם מפעילים את החלוקה.
כיצד זה משפיע
- מופעל — השארית השמישה של הלוח ניתנת ללקוח יחד עם ההזמנה (הוא שילם על הלוח כולו);
- כבוי — השארית נשארת אצל החברה (הולכת למלאי השאריות להזמנות עתידיות).
המתג אינו משפיע על עלות ההזמנה. יחידת החישוב — לוח שלם או החצי הנבחר — משולמת במלואה כך או כך, והסימון קובע רק של מי השארית השימושית. ממנו נגזרים הסימון וקוד ה-QR של השארית, סוגה במפת הניסור, השורה בטופס ההזמנה — «למסור ללקוח» או «להחזיר למחסן» — והרישום המחסני.
בהרחבה על שאריות שמישות ולמי הן שייכות — במאמרים «שארית חומר הלקוח» ו«שאריות החברה». על שיטת חישוב הלוח — במאמר «חומרים ושיטת חישוב הלוחות».