סרט קצה נמדד בשני מספרים. הראשון הוא העובי — עד כמה הוא מתרומם מעל פני הלוח. השני הוא הרוחב — האם הוא מכסה את הקצה לכל גובהו. טעות בכל אחד מהמספרים האלה עולה ביוקר: סרט דק בצד שמקבל מכות נסדק מהר, סרט צר על לוח עבה משאיר „חריץ" של לוח חשוף. הבחירה הנכונה היא חצי מהצלחת הקצה.
עובי הסרט
בעבודה היומיומית נפגוש שלושה עוביים טיפוסיים: 0.4 מ"מ, 1 מ"מ ו-2 מ"מ. לכל אחד תפקיד משלו.
- 0.4 מ"מ — הדק ביותר. כמעט אינו בולט מעל הלוח, בלתי נראה ממרחק, חוסך חומר וכמעט אינו נוגס במידות הנקיות של החלק. אידיאלי לצדדים בלתי נראים: קצוות אחוריים של שידות, קצה עליון מתחת לפלטה, מדפים פנימיים בארונות סגורים. מינוס — חלש למכה: על צד גלוי בשימוש יומיומי צובר נזקים במהירות.
- 1 מ"מ — אמצע הזהב. מורגש במגע, נראה „הוגן", סובל מכה היטב. סטנדרט לצדדים גלויים של רהיטי בית — חזיתות, קצוות גופים גלויים, משטחי עבודה עם עומס בינוני.
- 2 מ"מ — העבה. למקומות שבהם הקצה עובד: משטחי עבודה בשימוש, רהיטים ציבוריים, רהיטי בתי ספר ורפואה, אלמנטים פינתיים של חזיתות עם סיכון למכות. נראה „יקר", מסתיר אי-אחידויות קטנות של הלוח, סובל עשור של עומסים.
רוחב הסרט
רוחב סרט הקצה חייב להיות גדול לפחות כעובי הלוח — אחרת הקצה נשאר „חשוף" לאורך השפה. אם הלוח 18 מ"מ, צריך סרט של לפחות 19 מ"מ. אם 25 מ"מ — 26 מ"מ או רחב יותר. זו לא המלצה, זו פיזיקה: הסרט נחתך לאחר ההדבקה וצריך שיישאר מה לחתוך.
iFurn.pro מסננת אוטומטית את הרשימה הנפתחת של הסרטים בצד החלק: סרט שרוחבו פחות מעובי הלוח (תוך התחשבות במרווח העיבוד המינימלי המוגדר בקטלוג הלוח) פשוט אינו מופיע ברשימה — הטעות אינה מגיעה למכונה. בייצור זה חוסך שעות תיקונים ופוסל פסולת בעשרות חלקים.
צירופי עוביים בפרויקט אחד
טכנולוג מנוסה כמעט אף פעם לא שם אותו עובי על כל צידי החלק. סכמה נפוצה יותר: צד החזית הגלוי — 2 מ"מ למראה „כבד", הצדדים — 1 מ"מ, האחוריים הבלתי נראים — 0.4 מ"מ לחיסכון. על משטח עבודה לרוב 2 מ"מ על הקצה הקדמי (שבו נוגעת היד), 1 מ"מ על האחורי.
iFurn.pro מאפשרת להקצות עובי וחומר של הסרט בנפרד לכל אחד מארבעת צידי החלק — ומחשבת אוטומטית מחדש את המידות הנקיות של המוצר תוך התחשבות בכל העוביים. הטכנולוג אינו צריך להחזיק את החשבון בראש: המערכת עושה זאת במקומו.
מה חשוב ללקוח לדעת
כשהמפעל מציע „סרט קצה לבחירתכם", כדאי להבין שהבחירה אינה מסתכמת בצבע. עובי הוא עניין של עמידות ושל תחושת מגע. רוחב הוא עניין של תקינות בסיסית. שני הפרמטרים משפיעים ישירות על מחיר המטר של סרט הקצה, כך שאפילו בחינה צנועה של עובי „ברירת המחדל" יכולה להזיז את תקציב הפרויקט באופן ניכר בכיוון הרצוי.