חלקים צרים המיועדים להדבקת קנט נחתכים בפועל כפריט גלם עם עודף, ומושחזים למידה הסופית רק לאחר הדבקת הקנט — אחרת אי אפשר ללחוץ ולהדביק רצועה דקה כראוי.
איך זה נלקח בחשבון בניסור
חישוב הניסור יכול לקחת בחשבון טכניקה זו: חלקים צרים נכנסים לפריסה עם עודף להשחזה שתבוצע בהמשך, ולא לפי המידה הסופית. הפונקציה מופעלת לפי בקשת הייצור — עבור מי שעובד לפי טכניקה זו; כברירת מחדל הניסור מחשב את החלק לפי מידתו הסופית.
למה זה נחוץ
אם חלק צר ייחתך מיד למידה הסופית, לאחר הדבקת הקנט אין במה ללחוץ אותו ואין במה להשוות אותו — הקנט ייצא לא אחיד. העודף נותן רזרבת חומר, שמוסרת בהשחזה רק לאחר שהקנט כבר הודבק.
התוצאה
חישוב החומר ומפת הניסור תואמים למה שקורה בפועל במחלקה: צריכה כנה, מחיר כנה, ללא «מחסור» בחומר בחלקים צרים.
זו טכניקה נפרדת מהשחזת חלק, המסירה שכבה דקה מהקצה בכרסומת לפני הדבקת הקנט כדי לקבל קצה נקי. כאן, לעומת זאת, העודף מתוכנן מראש במסור, ומוסר בהשחזה רק לאחר שהחלק הצר כבר הודבק בקנט.