כשחלק צריך שורה של חורים זהים — למשל לתומכי מדפים, מסילות מגירות או קידוח בצעד שווה — אין חובה להזין אותם אחד-אחד. שלושה שדות בטופס פורסים שורה שלמה בצעד אחד: «היסט לפי X», «היסט לפי Y» ו«מספר קידוחים».
איך זה עובד
החור הראשון מוצב בקואורדינטה הנתונה (X, Y), וכל אחד הבא נדחף ביחס לקודם בערך ההיסט. כמה חורים להציב בסך הכול קובע «מספר קידוחים».
- «היסט לפי X» — הצעד בין החורים לאורך החלק (מ"מ).
- «היסט לפי Y» — הצעד לרוחב החלק (מ"מ).
- «מספר קידוחים» — כמה חורים בשורה, מ-1 עד 20.
כל חורי השורה מקבלים אותו צד, עומק וקוטר — נבדלים רק בקואורדינטות.
כיוון השורה
הכיוון נקבע לפי איזה היסט מולא:
- היסט רק לפי X — שורה אופקית לאורך החלק;
- היסט רק לפי Y — שורה אנכית;
- שני ההיסטים — השורה הולכת באלכסון.
ערך ההיסט הוא צעד השורה: למשל, היסט לפי Y = 32 מ"מ ייתן שורה אנכית בצעד 32 מ"מ.
מתי השדות זמינים
שדות ההיסט והמספר פעילים רק לאחר שהוגדרו הקואורדינטות X ו-Y (שאינן אפס) — לשורה דרושה נקודת התחלה. שדות אלה מוצגים בעת הוספת חור חדש; במצב עריכה של חור שכבר נוסף הם נעדרים.
«אל תאפס ערכים בהוספה»
תיבת הסימון «אל תאפס ערכים בהוספה» משאירה את הפרמטרים שהוזנו בטופס לאחר לחיצה על «הוסף». בשילוב עם ההיסט זה נוח לשורות ארוכות: הטופס נעמד אוטומטית על הקואורדינטה של החור האחרון, וכל לחיצה נוספת על «הוסף» ממשיכה את השורה הלאה באותו צעד.
אם הסימון מוסר (ברירת מחדל), לאחר ההוספה הטופס מתנקה — נוח כאשר החור הבא יהיה במקום אחר.
מגבלה
בכל פעם נפרסים עד 20 חורים. אם השורה ארוכה יותר, הוסיפו אותה בכמה פעימות — הכי פשוט עם תיבת «אל תאפס ערכים» מסומנת, ממשיכים את השורה בכפתור «הוסף».
הלאה
שורה מוכנה אפשר בעת הצורך לשקע לקונפירמט (ראו מאמר «שיקוע לקונפירמט») או לשנות בכמות יחד עם חורים אחרים דרך עיבוד קבוצתי.