אפשר לתאר את אותו חלק במספרים שונים — תלוי באיזה שלב בייצור נמדדת המידה: לפני ההשחזה, אחרי ההשחזה או כבר עם פס קנט מודבק. ב-newgo אלה שלושה מצבי הזנת מידות; המצב נבחר פעם אחת עבור כל ההזמנה, וכל החלקים מחושבים מחדש אוטומטית.
שלושת המצבים
- לפני השחזה ללא קנט
- מידת הגלם כפי שהיא יוצאת מהמסור: עדיין אין קנט, אבל תוספת ההשחזה כבר כלולה במידה — את החומר הזה תסיר הפרזה. זו המידה שאיתה עובד המנסר (בטפסי הדפסה — «מידת הניסור»).
- אחרי השחזה ללא קנט
- אותו גלם לאחר שתוספת ההשחזה הוסרה, אך לפני הדבקת הקנט. הגלם המוכן שעליו יונח פס הקנט.
- חלק עם קנט
- החלק המוגמר — עם קנט מודבק. בדיוק את המידה הזו הלקוח מודד במקום ההתקנה.
כיצד המצבים קשורים זה לזה
שלושת המספרים מתארים את אותו חלק בשלבים שונים, ולכן ההמרה ביניהם חד-משמעית:
- «לפני השחזה» → «אחרי השחזה»: מפחיתים את תוספת ההשחזה;
- «אחרי השחזה» → «חלק עם קנט»: מוסיפים את עובי הקנט.
החישוב נעשה בנפרד לכל צלע (עליון, תחתון, שמאל, ימין) ולכל ציר: כמה צלעות מקונטות ומה עובי הפס שם — כך גם נוסף. איזה מבין שלושת המספרים שהמפעיל יזין, את שני האחרים המערכת מחשבת בעצמה.
ההבדל מופיע רק היכן שיש קנט
גם עובי הקנט וגם תוספת ההשחזה נלקחים בחשבון רק בצלעות שבהן קנט אכן הוקצה. עם התוספת זה צר עוד יותר: רק אם לצלע יש קנט וגם מופעלת עבורה השחזה.
מכאן מסקנה שלעיתים קרובות מפתיעה: בחלק ללא קנט כל שלושת המצבים מציגים את אותם המספרים. המצבים אינם עוסקים בשאלה האם הפאה תקונט או תעובד בפרזה; הם נוגעים רק לשלב שבו נמדדת המידה של חלק שיש לו קנט. עוד על התוספת עצמה — במאמר «השחזת חלק».
היכן מחליפים
המצב הוא הגדרה משותפת של ההזמנה בכותרת הפרויקט, ולא תכונה של חלק בודד. בעת שינוי המצב מחושבים מחדש בבת אחת כל חלקי ההזמנה; אי אפשר להגדיר מצבים שונים לחלקים שונים באותה הזמנה.
המצב משפיע גם על התצוגה: המספרים ברשימת החלקים משתנים, כאשר מידות «לפני השחזה» מוצגות בכתב נטוי ו־«אחרי השחזה» בכתב מודגש, כדי שיהיה ברור באיזה מצב עובדים.