שמירה אוטומטית של טיוטה היא רשת ביטחון נוחה, אך יש לה גבולות יישום. הבנת גבולות אלה עוזרת לא לאבד את העבודה במצבים לא מובנים מאליהם.
רק דפדפן זה במכשיר זה
הדפדפן שומר את הטיוטה אצלו מקומית. זה אומר:
- פתחתם את הפרויקט בדפדפן אחר באותו מחשב (Chrome, אחר כך Firefox) — הטיוטה מהדפדפן הראשון לא תופיע בשני.
- פתחתם את הפרויקט במכשיר אחר (מהמחשב הביתי, אחר כך מהטלפון) — הטיוטה מהמכשיר הראשון לא תיטען.
- פתחתם את הפרויקט במצב גלישה בסתר — הטיוטה לא תישמר לאחר סגירת החלון.
כדי שהטיוטה תהיה זמינה ממכשירים אחרים, לחצו על „שמור" — לאחר זאת השינויים מגיעים לשרת והם זמינים לכם מכל מקום.
ניקוי נתוני אתרים = איבוד הטיוטה
אם תנקו את נתוני האתרים בהגדרות הדפדפן, הטיוטה המקומית תיעלם יחד עם נתוני האתר השמורים האחרים. לכן לפני ניקוי כזה כדאי להיכנס לחשבון וללחוץ על „שמור" בכל הפרויקטים הפתוחים.
גרסאות ישנות לא נשמרות בדפדפן
הדפדפן שומר רק את הטיוטה הנוכחית. אם חזרתם לגרסה מוקדמת יותר של הפרויקט דרך מתג הגרסאות והתחלתם לערוך — הדפדפן יזכור רק את הגרסה החדשה הזו. היסטוריית העריכות לפני החזרה נשמרת בשרת (ראו גרסאות פרויקט).
פרויקטים גדולים
הדפדפנים מגבילים את כמות הנתונים שאתר יכול לשמור מקומית. בפרויקטים גדולים מאוד (כמה מאות חלקים עם עיבוד מלא) עשויה להופיע אזהרה „אין מספיק מקום". במקרה זה אנו ממליצים לשמור את הפרויקט בשרת ידנית ולא לצבור כמות גדולה של עריכות „בדפדפן".
נושאים קשורים
- איך עובדת שמירה אוטומטית של טיוטה בדפדפן — עקרונות בסיסיים.
- שמירת פרויקט בשרת — איך „לאחד" טיוטה עם עותק השרת.
- אי-התאמת גרסאות: זיכרון ודיסק — אם במכשיר אחד הטיוטה לא תואמת לעותק השרת.