מה חדש במערכת — עדכונים ושיפורים.
הגדרות ה-G-code עברו ממערך אחד משותף לחברה אל המכונה הספציפית: בכרטיס המכונה נוספה לשונית G-code — דיאלקט, מישור עבודה, מצב קואורדינטות, תיקון רדיוס הפרזה, מחזור קידוח, X/Y/Z התחלתיים ו-safe height, סיום התוכנית, החלפת כלי. השדות מקובצים בארבע קבוצות, ולכל שדה יש רמז עם ערכי ייחוס מעשיים. שדה ריק פירושו ירושה: הערך נלקח מהגדרות החברה, ואם גם שם ריק — מערך ברירת המחדל. לפרזה יש כעת סיבובים, הזנה, כיוון סיבוב, אורך כלי וקירור משלה.
הפוסט-פרוססור עצמו שופר משמעותית: הוא מחשב בעצמו את תיקון רדיוס הפרזה, מפצל פעולות עמוקות למעברים לפי העומק שהוגדר בכלי, וחורים בפני הלוח בוחרים אוטומטית פרזה מתאימה — בקוטר קטן בלפחות 2 מ"מ מהחור. אם הפרזה לא נכנסת לקונטור צר או לכיס מלבני, נבחרת המתאימה הגדולה ביותר. כשחסרים נתונים מתקבלת שגיאה ברורה במקום פעולה שנשמטת בשקט.
צפייה בהגדרות פתוחה גם ללא תשלום על קבינט הייצור, שינוי — לאחר תשלום. נתמך הדיאלקט NCStudio; המסור אינו משתתף ב-G-code, ולמקדח אין צורך להגדיר פרמטרים נפרדים.
חלון "עיבוד הקצוות" נבנה מחדש. במקום ארבעה בלוקים זה מתחת לזה יש עכשיו שורה של ארבע לשוניות, אחת לכל צד של החלק: בוחרים צד ורואים רק את השדות שלו. צד שכבר יש בו עיבוד מסומן בירוק, צד ששונה מסומן בנקודה, כך שמצב החלק נראה במבט אחד. גם סמל עיבוד הקצוות בשורת החלק הופך לירוק כאשר העיבוד כבר נשמר — אין צורך לפתוח את החלון כדי לבדוק.
החלון כבר לא נכנס מתחת לכותרת ולא יוצא מגבולות המסך: אם אין מספיק מקום למטה, הוא נפתח מעל הסמל ומקבל גלילה משלו. הוא נסגר בלחיצה בחוץ או במקש Esc, ואילו בחירת הסרט ותמונת ההסבר כבר לא סוגרות אותו. השדות קומפקטיים יותר — תווית משמאל, פקד מימין, הרשימות לא בולטות מחוץ לפאנל, התמונה שמסבירה את זווית החיתוך נמצאת ליד השדה "זווית", ו"החל" הפך לכפתור עם וי. עיבוד קצוות קבוצתי נפרס לשתי עמודות במסכים צרים ולעמודה אחת בטלפון.
בהגדרות החברה, בתיקייה "ממשק", נוסף מתג "הפעלת חיפוי קנט לחיתוך הקצה". חברות רבות אינן מדביקות בפועל סרט על המישור המשופע של החיתוך, אך המנהל בכל זאת ראה את הרשימה ובחר סרט — לתוך ההזמנה נכנסה שורה מיותרת וכסף מיותר.
כבו את המתג ובחירת הסרט לחיתוך חופשי תיעלם בכל מקום שבו הייתה: בכרטיס פעולת "חיתוך", בחלון עיבוד הקצוות, בטופס השקע ובעיבוד הקבוצתי. סרט שכבר הוגדר על חיתוכים חופשיים מוסר אף הוא. חיתוכים מתוך קטלוג עיבודי הקצה והסרט של ידיות שקועות אינם מושפעים מהמתג. כברירת מחדל ההדבקה מופעלת, כך שלמי שמרוצה מההתנהגות הנוכחית דבר לא ישתנה. את ההגדרה משנה מנהל החברה.
מפת הניסור מצוירת לפי פקודות המסור — אותן פקודות שלפיהן הלוח באמת נחתך: החלקים כבר לא זזים ביחס ללוח בשיעור החיתוך הראשוני ועובי הלהב, והכיתוב על כל חתיכה מציג בדיוק את הרצועה שהפקודה מסירה (הנומינל החשבונאי נשאר בטבלאות ובמחסן). לצד המפה נוספה צפייה בתהליך הניסור: הפקודות בסדר שבו המסור מבצע אותן, תרשים שטוח של הלוח וסרטון איזומטרי עם תנועת המסור ומיון הלוח לערימות — חלקים, שאריות שמישות ופסולת. הסרטון נפתח בחלון נפרד, והמסך וההדפסה מציגים את אותו הדבר.
מפות הניסור מסודרות בלשוניות: החומר בשורה העליונה, הלוחות שבתוך החומר בשורה השנייה; מדפדפים בלוחות בחיצים ובמקשי ← →. הסיכום לפי חומר מוצג לצד המפה ולא ברשימה נפרדת בתחתית העמוד.
הכפתור "+ לוח" בעורך הניסור פותח בחירה: שאריות פנויות ממחסן החברה שלכם, כולל אלה שהוסרו קודם מהניסור, או לוח קטלוגי שלם. עבור חומרים מורכבים, לוחות מודבקים ושאריות ללא קיצוץ קצה העריכה מוגבלת, והחלון מציין כעת בדיוק כיצד: היכן אסור לגעת בלוחות והיכן גם בחלקים.
לפריט בקטלוג נוסף מאפיין מרקם: מתג בהגדרות החומר, סימון "מרקם" ברשימת החומרים ובחיפוש הפריטים, והערך נקבע ברמת החברה. חלק חדש לוקח את המרקם מהחומר במקום להיווצר תמיד "עם מרקם" — אין יותר צורך להסיר אותו ידנית בכל חלק על לוח ללא מרקם. המידות המזעריות של שאריות שמישות בחומרים כאלה מחושבות בהתחשב בכך שאפשר להניח את הלוח בכל כיוון.
כל עמודי הייבוא מקבלים ארכיון: BASIS, DXF, מעצב התלת-ממד, iMOS, HOMAG/MPR ו"אסטרה". קודם רק עמוד ה-MPR פרק ארכיונים, ובשאר בחירת קובץ ZIP נדחתה בשקט — למרות שהתוכנה שלכם מייצאת פרויקט בדיוק כתיקייה. את RAR אין במה לפרוק, ולכן המערכת אומרת במפורש שצריך ZIP, גם כאשר קובץ rar פשוט שונה שמו. כל קובץ מהארכיון נבדק בסכום ביקורת: בית שנפגם בשקט הוא חור במקום הלא נכון, לא שגיאה גלויה. ועוד דבר: בהמרה מ-BASIS חלקים שבהם צד הפנים אינו מוגדר בקובץ המקור מסומנים כעת באזהרה.
תשלום בכרטיס ישירות מהאזור האישי: בוחרים תקופה של 3 עד 24 חודשים, רואים מיד עד לאיזה תאריך תוארך הגישה, משלמים וממשיכים לעבוד. קודם — רק חשבונית והמתנה. הסליקה מחוברת ל-Monobank; לאחר התשלום הגישה נפתחת אוטומטית, אין צורך להמתין לאישור.
באזור האישי יש כפתורים נפרדים iMOS/DXF ו-HOMAG/MPR: אלה שני ייבואים שונים, וכל אחד מקבל רק את הסיומת שלו. iMOS/DXF — קובץ .dxf אחד לכל פרויקט, אך עם מיקום החלקים בהרכבה: המוצר נראה מורכב. חומר אין ב-DXF כלל, ופס הקצה מזוהה לפי הגיאומטריה — גם את חומר הלוח וגם את חומר פס הקצה בוחרים אתם. HOMAG/MPR — ערכת .mpr שלמה בבת אחת, קובץ אחד לכל חלק: נקראים השם, הברקוד ופסי הקצה לפי הצדדים, וערכים פרמטריים מחושבים, אך מיקום הרכבה אין ב-MPR ולכן החלקים מוצגים בשורה. עיבודים — קידוחים, חריצים, פרזולים ושקעים — נקראים בשניהם. פרזול אינו מועבר להזמנה מאף אחד מהם.