שארית שמישה היא חתיכה פנויה של לוח שנותרת לאחר שסידרו עליו את חלקי ההזמנה. אם היא גדולה מספיק, אין מוחקים אותה כפסולת אלא שומרים כדי לנצלה. שאריות החברה הן אותן שאריות שמישות שנשארות אצל החברה.
הגודל המזערי של שארית שמישה
חתיכת לוח הופכת לשארית שמישה רק אם היא עוברת את כל הספים שהוגדרו. יש שלושה ספים:
- מינימום לאורך X — גודל החתיכה לאורך ציר X של הלוח, מ״מ;
- מינימום לאורך Y — גודל החתיכה לאורך ציר Y של הלוח, מ״מ;
- שטח מזערי — שטח החתיכה, מ״ר.
המידות מושוות בקפדנות לפי הצירים, בלי לסובב את החתיכה: צלע ארוכה אינה „מכסה” את הסף של הציר השני. אם הוגדר רק סף מידה אחד, מספיק שלפחות צלע אחת תעמוד בו. השטח נבדק בנפרד ותמיד. יוצא מן הכלל הוא חומר שסומן בקטלוג במפורש כחומר ללא טקסטורה: חתיכה כזו אפשר לסובב, ולכן הספים מושווים לצלע הקצרה ולצלע הארוכה (ראו להלן).
היכן מגדירים את הספים
- לכל החברה — בפאנל הניהול, מדור „פרמטרי חברות”, תיקייה „חיתוך”: „גודל מזערי של שארית לאורך X”, „גודל מזערי של שארית לאורך Y” ו-„שטח שארית שמישה”.
- לחומר מסוים — בכרטיס המוצר, טבלה „חיתוך”: השדות „שארית מזערית לאורך X” ו-„שארית מזערית לאורך Y”. אם הם מולאו, לחומר זה הם גוברים על ההגדרות הכלליות של המפעל. סף השטח מוגדר רק למפעל בכללותו.
סף לאורך ציר אינו יכול להיות גדול מאזור העבודה של הלוח (מידת הלוח בניכוי הקיצוץ). אם הוגדר יותר, המערכת מורידה בעצמה את הסף לאזור העבודה — אחרת לא היו שאריות שמישות כלל.
איך זה נראה במפת החיתוך
חתיכה שלא עברה לפחות סף אחד נחשבת לפסולת ואינה נכנסת לשאריות. במפה חתיכה כזו מסומנת בסיבה — למשל „לא עברה לאורך Y” או „לא עברה לפי שטח”. בסיכומים מתחת למפה מוצגת לכל חומר השורה „שארית שמישה נחשבת חתיכה: …” עם הספים התקפים וציון מאין נלקחו — מהגדרות החומר או מפרמטרי החברה.
מתי שארית שייכת לחברה
הבעלות על שארית שמישה תלויה באופן שבו נמכר החומר:
- אם החומר נספר לפי שטח — השארית השמישה תמיד נשארת אצל החברה;
- אם החומר נמכר בלוחות שלמים — שארית הלוח נשארת אצל החברה עד שהיא מסומנת כשארית של הלקוח.
במפת הניסור מוצג ליד שארית כזו מתג «סוג מכירה» — בעזרתו בוחרים כיצד נספר החומר ולמי מגיעה השארית.
מה קורה עם שארית של החברה
השאריות השמישות של החברה נרשמות לפי הזמנה ומתקבלות למלאי השאריות. לאחר מכן אפשר להשתמש בהן שוב — כלוח התחלתי בניסורים הבאים, וכך נחסכים לוחות שלמים של חומר.
על שאריות מחומר הלקוח — במאמר «שארית חומר הלקוח». כיצד מוצגות השאריות במפה — במאמר «ניסור אוטומטי ומפת הניסור».
חומר ללא טקסטורה: השארית נמדדת בכל כיוון
המידות המזעריות של שארית שמישה נקבעות לפי צירים: מינימום לפי X ומינימום לפי Y. אם החומר בקטלוג מסומן במפורש כנטול טקסטורה, אפשר להניח את הלוח לכל כיוון, ולכן הספים נמדדים לפי הצלע הקטנה והגדולה של החתיכה ולא בהקפדה על הצירים.
לדוגמה, במינימומים X = 550 ו-Y = 450 החתיכות 550×450 ו-450×550 בחומר נטול טקסטורה שתיהן שמישות. בחומר עם טקסטורה החתיכה השנייה לא תיכנס לשאריות: אי אפשר לסובב אותה.
הכלל פועל רק לפי סימון מפורש. אם סימון הטקסטורה לא נקבע לחומר, הסדר נשאר כשהיה — בהקפדה על הצירים.