תבנית חריץ היא הגדרת חריצה שמורה: רוחב, עומק והיסט שנקבעו פעם אחת תחת שם, ואז מוחלים על חלק בלחיצה אחת. במקום להזין בכל פעם את אותן מידות חריץ ידנית, הטכנולוג לוקח תבנית מוכנה.
מה התבנית שומרת
תבנית חריץ שומרת את הפרמטרים העיקריים של התעלה: רוחב, עומק והיסט. לתבנית יש שם — כדי לזהות אותה ברשימה, וצבע — הוא עוזר להבחין בין תבניות ישירות על החלק.
למה הן נחוצות
- מהירות. חריצים חוזרים — לדופן אחורית, תחתית מגירה, זכוכית — מוצבים בלחיצה אחת, בלי הזנה חוזרת של המידות.
- אחידות. תבנית אחת לכל הפרויקט מבטיחה שהחריץ זהה בכל מקום — לא יהיו תעלות «נודדות» בכמה מילימטרים.
- בהירות. תבנית מוחלת נראית על החלק לפי צבע ומספר — מיד ברור היכן כל חריץ נמצא.
איך מאורגנת העבודה עם תבניות
תבניות עוברות שלושה שלבים:
- יצירה. תבנית נוצרת מטופס החריצה בכפתור «צור תבנית» (ראו מאמר «יצירת תבנית מטופס החריץ»).
- ספרייה. תבניות שמורות נמצאות בעץ התבניות של החברה (ראו מאמר «ספריית תבניות החריצה»).
- החלה. תבנית מוחלת על חלק דרך הכפתור «תבנית חריצה» (ראו מאמר «החלת תבנית על חלק»), והתבניות המוחלות נראות לפי ארבעת צדי החלק (ראו מאמר «תבניות על החלק: תצוגה לפי ארבעה צדדים»).
חריץ תבנית וחריץ ידני
חריץ אפשר להגדיר ידנית בטופס (ראו תת-קטגוריה «חריצת החלק») או להציב בתבנית. ההבדל הוא שחריץ תבנית קשור לתבנית שלו, ואילו חריץ ידני הוא פעולה עצמאית. לכן חריצי תבנית משתנים דרך התבניות, וחריצים ידניים — בטופס או בעיבוד קבוצתי.
הלאה
כל שלב בפירוט — במאמרי תת-קטגוריה זו: יצירת תבנית, ספרייה, החלה על חלק ותצוגה לפי צדדים.